<h1>היה</h1>
<h2>דף כ:</h2>
שמעתי מקשים, ואף לדידי קשה הא דגרסינן בפ"ג דברכות בתחילת הפרק [י"ח ע"א] רבי חייא ורבי יונתן הוו מסגי ביני קיברי והוו קא גריר תכלתא דרבי יונתן על גבי קברי. א"ל רבי חייא סלקיה שלא יאמרו למחר באים אצלינו ועכשיו הן מחרפין אותנו. א"ל ומי ידעי וכו'. מדהוו אזול לבתי קברי ש"מ ישראל הוו ולא כהן. אם כן קשה ההיא דהשוכר את הפועלים [ב"מ צ' ע"ב] דגרסינן התם בעי מיניה רבי יונתן מרבי סימאי חסמה מבחוץ מהו, שור בדישו אמר רחמנא והא לאו בדישו הוא. או דילמא לא תדוש בחסימה אמר רחמנא, והא איכא. א"ל מבית אביך אתה למד יין ושכר אל תשתו בבואכם אל אהל מועד. הא [מישתא] ומיעל הכי נמי שפיר דמי ולהבדיל בין הקודש ובין החול אמר רחמנא. אלא מה התם בשעת ביאה לא תהא שכרות, הכא נמי בשעת דישה לא תהיה חסימה. ופירש רש"י מבית אביך אתה למד, דכהן היה רבי יונתן. אם כן היאך היה נכנס לקברות. דמדקתני לביני קברי וקא גריר תכילתיה דרבי יונתן על גבי קברי ש"מ דבית הקברות גמור
